<h1>ספר מצות זמניות הלכ' תענית יחיד</h1>
<h2>דף יב:</h2>
מי שנדר לצום יום ולא אמר איזה יום יצום, והתחיל לצום קצת היום ואחר כך שכח ואכל שום דבר, כבר אבד תעניתו, וחייב לחזור ולצום ליום שני או כשירצה. וכמו כן אם בא אליו אכסנאי או ענין שצריך בגללו לאכול, מותר לו לאכול ויפרע התענית יום אחר שירצה. וזה אומרם לווה אדם תעניתו ופורע, ואמרו בירושלמי [נדרים פ"ה ה"א] נדר תענית ושכח ואכל כבר אבד תעניתו, והוא שאמר יום סתם. ואם אמר איזה יום יצום כמו שאמר קבלתי עלי תענית למחר אינו רשאי להחליפו ביום אחר, ואם שכח ואכל ישלים מה שנשאר מן היום, ואם עבר עליו היום אין לו תשלומין. וזהו שאמרו בירושלמי [שם] נדר תענית ואמר יום זה ושכח ואכל מתענה ומשלים. ומי שראה חלום מפחיד ורוצה לצום עליו יצום באותו היום עצמו ואפילו אם היה שבת, ואינו רשאי להחליפו ביום אחר. וזה מה שאמרו יפה תענית לחלום כאש לנעורת אמר רב חסדא ובו ביום אמר רב יוסף ואפילו בשבת. ואסור להתענות בשבת זולתי תענית חלום. ומי שיתענה בשבת יש לו להתענות יום אחר, והוא שאמרו וצריך למיתב תעניתא אתעניתיה. וחייב היחיד הרוצה להתענות שיקבלהו בעצמו בתפלת המנחה ויאמר קודם שלש פסיעות. רבונו של עולם קבלתי עלי תענית למחר, יהי רצון מלפניך י"י אלהי ואלהי אבותי שתרחיב לי בצר ותענני ותשמע תפלתי. ואם לא אמר שום דבר אלא שכיון לבו, יצום ויאמר עננו. ואם לא אמר כלום ולא כיון בתעניתו קודם הערב השמש, לא יחשב לו לתענית, ואם צם א"צ לומר עננו.
